קוֹרָה

קוֹרָהIII f. (b. h. קֹרָה; קָרָה I) 1) joist, beam, post. Gen. R. s. 42, a. e., v. עוֹבִי.קוֹרַת בית הבד, v. בַּד II. Kel. XII, 1 קוֹרַת החצים (not קורות) the (iron-shod) post used as a target for arrows; של אסירין the beam with holes for the hands of prisoners on a transport. Lam. R. to III, 12, v. הֵץ; a. fr.Kel. XI, 2 הק׳ (Mish. ed. הקורא) the long iron bolt of a city gate (corresp. to נגר, v. Maim. ed. Dehr. a. l. expl. נגר). 2) the trunk of a tree with its ramifications. Midr. Sam. ch. XIII, v. כְּוֶורֶת. Y.Sabb.X, 10a קורת שקמה the trunk of a sycamore tree; a. e.Pl. קוֹרוֹת, קוֹרִים. Yoma 47a, v. קֶלַע II. Y.Peah VII, end, 20c; Pes.57a; Tosef. ib. II (III), 22. Y.Ter.II, 41b bot.Gen. R. s. 41, beg.; Num. R. s. 3, beg. שפעת ק׳; Yalk. Ps. 845 שפעת קוֹרֶיהָ, v. שִׁפְעָה I; a. fr.(Gen. R. s. 71 מאחורי הקורים, v. קוֹרִיִּים.